זועבי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

החלטה

1.לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה ולחילופין, לאשר "פיצול סעד לצורך הגשת תביעה או תביעה ייצוגית כנגד המשיב וחברת הביטוח מגדל".

רקע:

2.מדובר בתביעה למתן סעד כספי והצהרתי וכן מתן צו מניעה.

במסגרת כתב התביעה טען התובע, כי נטל שתי הלוואות מאת הנתבע, במסגרתן החתים אותו הנתבע על טופסי ביטוח חיים. פוליסת הביטוח מעולם לא נמסרה לו, וזאת למרות שהנתבע גבה ממנו, מידי חודש, פרמייה בגין הפוליסה. לטענת התובע, ביום 4.9.06, ארעה לו תאונת דרכים, בעקבותיה נותרה אצלו נכות צמיתה בשיעור 36% (להלן: "התאונה"), המזכה אותו בתגמולים על פי הפוליסה.

3.התובע טען, כי בעקבות התאונה נאלץ להעדר מעבודתו תקופה ממושכת, ובשל כך נבצר ממנו להחזיר את ההלוואות, ונוצר פיגור בתשלומים, אף שתשלומי הביטוח המגיעים לו, היו אמורים לכסות את תשלומי הפיגורים וכן את ההלוואות עצמן. לפיכך, עתר התובע, בין היתר, למתן צו מניעה כנגד הבנק המונע ממנו לפנותו מביתו.

4.לחילופין, טען התובע, כי במידה ויתברר כי לא הוצאה פוליסת ביטוח חיים, יש בכך משום התרשלות מצד הנתבע, ויש להצהיר כי תגמולי הביטוח המגיעים לו, אילו הוצאה הפוליסה כאמור, עולים על יתרת ההלוואה אותה חב לנתבע, וכי על הנתבע לשלם לו את ההפרש.

5.התובע הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. במסגרת התיקון, ביקש התובע, לאור פסק הדין מיום 5.12.11, בתובענה הייצוגית (ת.א. 970/97 ות.א. 2173/02 - להלן: "פסק הדין"), להוסיף לכתב התביעה, סעד השבה של דמי עמילות שגבה ממנו הנתבע, שלא כדין, בגין ביטוח החיים וכן לסעד כספי בגובה הכספים שחוייב לשלם לנתבע, וזאת במסגרת התניית שירות בשירות. בנוסף, טען התובע לסעד הצהרתי, כי הנתבע הפר את הוראות חוק הפיקוח על עסקי ביטוח ותקנות הפיקוח על עסקי ביטוח, בכך שהנתבע ומגדל, פעלו במסגרת הסדר כובל אנכי, ומנעו תחרות, ובשל כך, עליהן לפצותו.

כן עתר התובע, לצרף לתביעה נתבע רלוונטי, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל"), שעל זהותו נודע לו בעקבות כתב ההגנה שהגיש הנתבע, בו טען כי מגדל הינה המבטחת של התובע ולא הוא, וכי התביעה צריכה להיות מוגשת נגדה (ס' 3 ).

6.הנתבע מתנגד לבקשת התיקון. לטענת הנתבע, התביעה הייצוגית יצרה מעשה בית דין לגבי הטענות והסעדים אותם מבקש להוסיף התובע, וכן לעניין הבקשה החלופית לפיצול סעדים.

הנתבע טען, כי אין בתיקון המבוקש כדי להכריע במחלוקת הקיימת בין הצדדים, וכי יש בו כדי לסתור את הסעד המבוקש בכתב התביעה, שהינו תשלום תגמולי ביטוח חיים לתובע. זאת ועוד, התובע לא פירט את סכום הסעד הכספי המבוקש והבקשה אינה נתמכת בתצהיר.

לעניין צירוף הנתבע הנוסף, הנתבע אינו מתנגד, אולם מתנה את הצירוף, בכך שיעשה בהתאם לטענות שבכתב התביעה. לטענת הנתבע, התובע היה מודע להיותו מבוטח בחברת ביטוח מסויימת, כמפורט במסמכי הביטוח.

7.בתשובתו לתגובת הנתבע, טען התובע, כי התיקון המבוקש נדרש לצורך הכרעה במחלוקת וכי אין המדובר במעשה בית דין, מאחר והגיש הודעת הימנעות מלהכלל בקבוצת התובעים הייצוגיים. לטענת התובע, התשתית העובדתית הפרושה בכתב התביעה המתוקן אינה שונה במהותה מהתשתית שפורטה בתובענה המקורית, הטענות שהעלה, הינן משפטיות גרידא, ולכן אינן מצריכות תצהיר. לסיום טען התובע, כי הוספת מגדל כנתבע נוסף, התבקשה על סמך הודאת הנתבע בכתב הגנתו.

דיון והכרעה:

8.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, על שני מרכיביה.

תיקון כתב התביעה, נועד, בעיקרון, להשיג את מטרת היעילות, בתיק קיים, באופן שבמקום שהתיק יתנהל על בסיס כתב תביעה שאינו משקף, עתה, את מלוא המידע שיש בידי התובע, או לחילופין, שתימחק התביעה ותוגש מחדש, מתיר הדין לתובע, לתקן את כתב תביעתו, באופן שיובאו להכרעה שיפוטית השאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין, כלשון תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

גישת בתי המשפט הינה ליבראלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, כל עוד מדובר בתיקון רלוונטי, הנועד לאפשר הכרעה בשאלות שבמחלוקת (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא, עמ' 120; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו (3) 214).

9.הגישה בכל הקשור לתיקון לצורך הוספת בעל דין אף גמישה יותר.

תקנה 24 לתקנות מסמיכה את בית המשפט לצרף לתובענה בעל דין אשר היה צריך לצרפו לתובענה או שנוכחותו בבית המשפט דרושה בכדי לאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה, אם לבקשת בעל דין ואם מיוזמת בית-המשפט.

תקנה 22 לתקנות קובעת, כי: "מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד- בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות הייתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית".